מגורים ברמת-גן
בשנת 1953 עליתי לארץ עם ילד בן שנתיים, ובהריון בחודשים המתקדמים. משדה התעופה נסענו ישר אל בית הוריי ברמת-גן.
לאחר כמה שנים קנינו מגרש ובנינו בית לעתיד ברחוב הבעל שם טוב 8 ברמת-גן. הייתה לי גינה יפיפיה שהשקעתי בה המון זמן ואהבה לצמחים ושתילים. היו לנו עצי פרי שהיינו מביאים מקיבוץ מלכיה כי גיסי היה חי שם. כל מי שראה את הגינה התפעל מיופיה.
הבית נבנה בשטח שלא היה מאוכלס לחלוטין, אפילו היינו רחוקים מהכביש כדי להתחבר לחשמל כיוון שלא היה לנו אמצעים להתחבר לחשמל שהיה רחוק מידי היינו צריכים לחיות ללא חשמל במשך שלוש שנים. הצטרכנו לחיות עם עששית והילדים היו צריכים להכין שיעורים לאור היום, ובמקום מקרר היינו מניחים את המזון על גוש קרח, כדי שלא יתקלקל.
ילדיי למדו בבית ספר "עמישב" ברחוב עוזיאל, וגם בית ספר "תל-גנים".
באותו הרחוב היו לנו חנויות שהיינו מניחים את הכסף ליד הדלת של החנות, ולוקחים את הלחם וגם את החלב ולפעמים החלבן היה מחלק את החלב לבתים.
לאחר מספר שנים האזור השתנה מבתים פרטיים לבניינים רבי קומות, ונאלצנו לתת את המגרש לקבלן כדי לבנות בניין עם קומות. היה לי עצוב מאוד איך הטרקטור גילח את הצמחים והשתילים. לא יכולתי לעמוד ולראות איך הורסים לי את הגינה שכל כך אהבתי. אני זוכרת שנכנסתי לחדר ובכיתי.
בשנת 1953 עליתי לארץ עם ילד בן שנתיים, ובהריון בחודשים המתקדמים. משדה התעופה נסענו ישר אל בית הוריי ברמת-גן.
לאחר כמה שנים קנינו מגרש ובנינו בית לעתיד ברחוב הבעל שם טוב 8 ברמת-גן. הייתה לי גינה יפיפיה שהשקעתי בה המון זמן ואהבה לצמחים ושתילים. היו לנו עצי פרי שהיינו מביאים מקיבוץ מלכיה כי גיסי היה חי שם. כל מי שראה את הגינה התפעל מיופיה.
הבית נבנה בשטח שלא היה מאוכלס לחלוטין, אפילו היינו רחוקים מהכביש כדי להתחבר לחשמל כיוון שלא היה לנו אמצעים להתחבר לחשמל שהיה רחוק מידי היינו צריכים לחיות ללא חשמל במשך שלוש שנים. הצטרכנו לחיות עם עששית והילדים היו צריכים להכין שיעורים לאור היום, ובמקום מקרר היינו מניחים את המזון על גוש קרח, כדי שלא יתקלקל.
ילדיי למדו בבית ספר "עמישב" ברחוב עוזיאל, וגם בית ספר "תל-גנים".
באותו הרחוב היו לנו חנויות שהיינו מניחים את הכסף ליד הדלת של החנות, ולוקחים את הלחם וגם את החלב ולפעמים החלבן היה מחלק את החלב לבתים.
לאחר מספר שנים האזור השתנה מבתים פרטיים לבניינים רבי קומות, ונאלצנו לתת את המגרש לקבלן כדי לבנות בניין עם קומות. היה לי עצוב מאוד איך הטרקטור גילח את הצמחים והשתילים. לא יכולתי לעמוד ולראות איך הורסים לי את הגינה שכל כך אהבתי. אני זוכרת שנכנסתי לחדר ובכיתי.
